פסק-דין בתיק ב"ל 33901-12-10

1.         אריק יונה גוזלן (להלן - התובע) הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום דמי פגיעה.

2.         משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק -

"מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך ביום 27.3.10.

לחילופין, גם אם היה ארוע כפי שציינת, הוא היה זניח ולא הותיר נזק.

אי הכושר לעבודה איננו תוצאה של האירוע הנ"ל, אלא נובע מהארוע החדש שקרה לך בביתך ביום 1.4.10 כפי שהנך מצהיר וכפי שעולה מהחומר הרפואי", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.         בתיק זה העידו, מטעם התביעה - התובע בעצמו ואיתן סלומון (להלן - סלומון). הנתבע לא הביא עדים מטעמו.

4.         מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן -

א.         התובע משמש כנהג אוטובוס בחברת מטרופולין מזה כ-5 שנים ובעל רשיון כנהג רכב ציבורי מזה 22 שנים.

ב.         ביום 27.3.10, עת נהג התובע באוטובוס בכביש 60 מכיוון מיתר לבאר שבע בסמיכות ליישוב עומר, פגע רכב פרטי באוטובוס בו נהג. 

ג.          כתוצאה מהפגיעה, האוטובוס עצר והתובע יצא להגיש עזרה לאנשים שהיו ברכב הפוגע.

ד.         לאחר התאונה נערכה בדיקה בצמתים הרלוונטיים על ידי איתן סלומון, קצין הרכב בחברת מטרופולין, ותוך כדי בדיקה הוא הציע לתובע לגשת לקבלת טיפול רפואי.

ה.         עקב התאונה נשלל רשיונו של התובע והוא נפסל מלנהוג במשך 60 יום.

ו.          בזמן הירידה מהאוטובוס סובב התובע את הברך והרגיש כאב חד אך לא התייחס לכך כיוון שהיה נרגש מהתאונה. כן זכור לתובע שהיתה צליעה ברגל עקב הכאבים.

ז.          ביום 1.4.10, בעת שירד במדרגות מביתו החוצה, מעד ונפל התובע כתוצאה מהכאבים שחש ברגליים וניגש למרפאה.

5.         בחקירה הנגדית נתבקש התובע לפרט מה קרה ביום האירוע ותשובתו -

"באותו יום הייתי במסגרת יום עבודה, זה היה במוצ"ש. אני גר במיתר. אני מבצע קו קבוע ממיתר לבאר שבע, דרך עומר. כשהגעתי לכניסה לעומר פניתי שמאלה לעומר ונכנס בי רכב במהירות גבוהה בגלגל האחורי של האוטובוס. היו נפגעים ברכב הפרטי. הנוסעים שלי לא קרה להם כלום. בזמן התאונה אני ירדתי מהאוטובוס, כי שוב פעם אני עובד ציבור ומחוייב על פי החוק להגיש עזרה. ירדתי מהאוטובוס וכשירדתי שמתי את הרגל השמאלית על המדרכה ובתנועה של הגוף, לא של הרגל, הלכתי לכיוון ימין וכתוצאה מזה היה "קנאק" בברך ועצרתי את עצמי בכאב. ממולי היתה התאונה עצמה...".  (הדגשה הוספה - א.ס.).

לשאלה אם הזיז את האוטובוס לאחר התאונה השיב בשלילה. וכאשר ב"כ הנתבע הקשתה ושאלה אם נכון שהתאונה היתה בעצם באמצע הצומת כשניסה לפנות שמאלה, השיב - "אני רוצה לתקן את עצמי, זה לא היה במדרכה. ירדתי לכביש".

בהמשך הופנה התובע לאמור בכתב התביעה שם תיאר את האירוע באופן שונה ועל כך השיב כי הוא חתום על כתב התביעה אך הוא לא ניסח אותו. כאשר נתבקש התובע ליישב את הסתירות, השיב -

"לאחר שאני מעיין בסעיף 2.1 אני משיב - המינוח פה שאני מעדתי, אני ירדתי מהאוטובוס, שמעתי את "הקנאק", ירדתי על הרצפה כי הייתי חייב לייצב את עצמי ובגלל זה המינוח כפי שמופיע בסעיף 2.1".